זהו המאמר המוצג של ניוזלטר ניוזלטר מחקר המקומות הקדושים מרץ 2019 גיליון.
על ידי יונתן Liljeblad
עלייתה של זכויות ילידים
החל בשלהי המאה ה -20 ונמשכת לתוך 21 רחוב , מאמץ עולמי תאוצה דרך אפיקים שונים להכיר ולהתמודד עם הרעיון של זכויות ילידים. עמי ילידים נוכחים ברחבי עולם קיומם הקדים את המערכת הגלובלית הנוכחית של מדינות לאום. מדינת לאום כל נקטה בגישה משלה כלפי תרבויות ילידים, נבדלים תואר בין הפעולות פורשות קשת מן פיוס אקורד לשולים והשמדת סף. הרשות שבאמצעותו מדינות לאום להתמודד עם ילידים
עמים קשורים היסטוריה של אימפריות אירופאיות כי 1648 שלום וסטפליה יצר עולמי
המערכת מבוססת על מדינות לאום מחזיק ריבונות, שבו מדינת לאום בעלת שליטה בלעדית
כל האוכלוסייה, טריטוריה, ומשאבים בתוך גבולותיה.
מדינת takayna, lutuwitra (טזמניה) אוסטרליה. מקור: ג'ניפר אדמס
ראשוניותה המושגית של ריבונות מדינת הלאום ששימש להוצאת תרבויות ילידים מן
סדר עולמי משועבד להם כוח בלתי-ילידים, הראשון מן הממשל הקולוניאלי ולאחר מכן
ממשלות לאומיות מאוחר. בעשורים האחרונים, אולם, אירח מגוון של תנועות לשחוק
מעמד של ריבונות מדינת הלאום. כרסום זה בא בשני מלמעלה, במובן של
נביטה וצמיחה במספר מוסדות בינלאומיים ואמנות בינלאומיות שהביאו
מדינות לאום במסגרת הכללים של מערך מתרחב של משטרים בינלאומיים המכסות מגוון רחב של נושא
אזורים, ו מלמטה, במובן של תנועות חברתיות שאינן מדינות ורשתות חברתיות הפועל
transnationally רבות לטובת בפרט נגד מדינות לאום. בין התחומים בנושא והגורמים
כבר את הנושא של עמים ילידים.
חלק ניכר מתשומת הלב הבינלאומית על עמים ילידים התרכז בשאלת זכויות ילידים. שים לב במיוחד הייתה העבודה של האו"ם (UN) מוסדות כגון זכויות האדם
המועצה (HRC), משרד הנציב העליון לזכויות אדם (OHCHR), ואת קבוצת העבודה בנושא אוכלוסיות ילידים (WGIP). המאמצים שלהם הובילו להיווצרות של הפורום הקבוע של האו"ם על
סוגיות ילידים (כאשר) וחיתוך של זכויות ילידים במשפט הבינלאומי, הן באמצעות תכניות קיימות
אמנות זכויות אדם כמו האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברה, ותרבותי (ICESCR)
או מוקדש מכשירי זכויות ילידים כמו ארגון העבודה הבינלאומית (ILO) האמן
לגבי עמים ילידיים Tribal (לא. 169) או הצהרת האו"ם בדבר זכויות ילידים
עמים (טפטוף). במקביל למאמצים רחבים גלובליים שכזו הייתה פעילות בנושא ספציפי יותר כגון
מערכת המורשת העולמית, אשר מייעצת לגופים-המרכז הבינלאומי לחקר שימור
שיקום של נכסי תרבות (ICCROM), הוועדה הבינלאומית למונומנטים ולאתרים
(איקומוס), ו האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN)אורכן הנחיות שהונפקו
לקדם את קיומו ומימוש זכויות ילידים למורשת תרבותית וטבעית.
בעיות אפשריות ב לזכויות ילידים
טקס-פיאוטה Wixáritari. צולם עבור העם Wixáritari ידי אנאיד Velsaco
רוב העבודה עבור זכויות ילידים הוא מונע על ידי רצון לפתור את המורשית פוגעת שנעשה בעבר כדי תרבויות ילידים תחת מערכת הווסטפאלית. בעוד ראוי לשבח, זה עדיין לא מספיק. אם המטרה הנסתרת היא ברזולוציה של העבר, אז זה לא מספיק כדי ליישם מערכת מבוססת זכויות. מעבר לגבולות מערכת המבוססת על זכויות, ישנו שטח גדול יותר של השקפות עולם פורש פרספקטיבות שנשאבו ערכים שונים, חוויות ייחודיות, ודרכים מגוונות של חשיבה. תופעות כאלה חשובים כיוון שהם מכוונים החלטות על ידי עמים שונים על איך שהם מבינים את החיים ואת מה שהם רוצים ממנו. בעיקרו של דבר, הם מסבירים מדוע אנשים מאמינים במה שהם מאמינים ולמה הם עושים את מה שהם עושים. כך, הם מציעים כמה הבנה לגבי מטרה, לא רק ביחס לבקשה של זכויות אלא הדרך בה הוא חי כי זכויות אמורות להגן.
העבודה של מערכת מבוססת זכויות נושאה את הסיכון של סכסוך כי צד מקופח שטוען לזכות
או לבלום תוקפנות נתפס מעוד צד או לכפות פעולה כלשהי להקל עליו מן
מסיבה אחרת, דבר המצביע על פעולה עם הטנור של antagonization. הסכנה של עימות רק מקדמת את ירושות מזיקים מן העבר, אשר מגולענים כוח אימפריאלי ובהמשך ממשלות לאומיות
יחסים עוינים עם עמים ילידים. המוטיבציה לפתור את מורשת העבר
קורא ולפעול על מנת למנוע או להקטין סכסוך במקום בשמירה או הסתה זה. כתוצאה, יש צורך לעבוד על רמות עמוקות יותר כדי להביא נקודות מבט בלתי-ילידי ילידים ביחד.
מציאה רבתי החלטה
ישנן דוגמאות של סוגים כאלה של עבודה הנעשית. בתוך שטחי עניין תרבותיים וסביבתיים, א
שורה של שחקנים פועלים כדי לבנות יחסים בין פרספקטיבות הלא-ילידיים ילידים
כדי להקל על מערכות ניהול על אתרי נושאת משמעות תרבותית סביבתית ברמה המקומית,
לאומי, ורמות בינלאומיות. שימו לב במיוחד, מערכת המורשת העולמית בקשה לקדם
מעורבותם של שחקנים ילידי בקבלת ההחלטות לגבי תרבות וסביבה
הקשורים עמים ילידים, הסברת עקרונות כגון להגדרה עצמית, חינם לפני
הסכמה מדעת (FPIC), ויחס שווה מערכות ממשל.
כאן גם, אולם, כמה זהירות תצוין. אם הם כיעילים בפתרון הירושות של העבר, המאמצים הנ"ל חייבים לפעול כדי לטפח יחסים עם חברה הון-כי הוא, קשרים משמעותיים המעורבים אמון, תקשורת, והיכרות. זה לא להציע כי תמיד יש קונצנזוס, אלא לספק בסיס למציאת תוצאות מוסכמות או אחר, במינימום, אמצעי למציאה ודו-קיום בשלום. בניית יחסים קיימא קוראת מאמצים לשלב פרספקטיבות מגוונות בשיח, כגון עידוד קולות ילידים להישמע לצד הקולות הלא-ילידיים, יותר חשוב, האזנה פרספקטיבות ילידים כבעל ערך בקנה לאלו שאינם ילידים.
הספר שפורסם לאחרונה: פרספקטיוות ילידים על אתרי טבע קדושים: תַרְבּוּת, ממשל ושימור, נערך על ידי: יונתן Liljeblad ו Bas Verschuuren
השתקפות של הפילוסופיה לעיל היא פרספקטיוות ילידים זכאיות ספר על אתרי טבע קדושים: תַרְבּוּת, ממשל ושימור (2019, Routledge, יונתן Liljeblad ו Bas Verschuuren, EDS.). ההיגיון שעומד מאחורי הספר הוא להקל ביטוי עצמי על ידי מחברי ילידים על הגישות שלהם כלפי אתרי טבע מקודשים. מערכת המורשת העולמית קידמת אג'נדה בשנים האחרונות לתמיכת שימור עבור אתרי טבע מקודשים, ואת המאמצים לא הקיפו אתרי טבע מקודשים של עמי ילידים. רוב העבודה שפורסמה, אולם, בעיקר מגיע סופרים שאינם ילידים, וכך מוביל במקרים של מומחים שאינם ילידים כותבים על תרבויות ילידים והדרה וכתוצאת קולות ילידים משיקולים של המורשת שלהם. נושא מקומות קדושים נושא אופי רגיש, במיוחד במצבים כאשר הוא מרכזי תרבויות ילידים לשולים הסטוריים. ברוח לפתרון מורשת העבר ומציאת עתיד מבטיח יותר, הספר מבקש למקם קולות ילידים לצד הקיימים עבודה הלא-ילידיים באתרי טבע מקודשים ובכך להעשיר שיקולים שנמצאים באזור הזה של שימור. המחברים לעודד מאמצים אחרים רודפים אחרי מטרות דומות ודיונים בברכה על דרכים לעשות זאת.
